אם את/ה משתוקק/ת לאהבה ולמערכת יחסים זוגית שתצליח? שתהיה מספקת, תומכת ומאושרת...
? ייתכן שאני יודע/ת בדיוק איך אני רוצה שהזוגיות שלי תהיה ומה אני רוצה בקשר, אבל איכשהו במציאות מערכות היחסים שלי נראות שונה מאוד ממה שהייתי רוצה, ממה שחלמתי ופנטזתי על אהבה?
? האם למרות הידיעה הברורה מה אני מחפש/ת בבן או בת הזוג, שמתאים/ה בדיוק עבורי, שנמצא/ת אי שם רק בשבילי, כל אחד או אחת שאני פוגש/ת פשוט לא מתאים לקריטריונים ובמהרה מסתבר/ת שאינו/ה האחד/ת?
? או אולי בכל פעם שנראה שמצאתי בדיוק אחד כזה/כזאת, משהו משתבש וזה פשוט לא מצליח?
? אולי אני מתחיל/ה לחשוב שהקריטריונים שלי גבוהים, ואולי אפילו לא מציאותיים, ואני יודע/ת שזה פוגע בסיכויים שלי למצוא אהבה, אבל אני פשוט לא מוכן/ה ולא מצליח/ה להתפשר?
? אולי אני מאמין/ה שעל מנת להיות בזוגיות עלי להשתנות? ויכול להיות שבכל פעם שאני נכנס/ת לקשר אני מוותר/ת על חלקים משמעותיים מעצמי ובמהרה חש/ה חנוק/ה, או מזוייף/ת, או עייף/ה מהמאמץ להסתיר את מה שאני מרגיש/ה שלא יתקבל ויבריח את הצד השני?
? ייתכן שהעובדה שאני מוותר/ת על דברים שחשובים לי בכניסה לקשר (חברים, תחביבים, סדר יום.. ועוד..), אני הופכ/ת לאדם שלא נעים לי להיות? שאינו מאושר/ת?
? ייתכן שאין לי שליטה עך כך אבל בכל פעם שאני נמצא/ת מול בן או בת המין המנוגד, אני משתנה באופן שאני לא רוצה ומתכוון/ת בכלל וזה הורס לי את הסיכויים לקשר כי אני לא יכול/ה לנהוג איך שהייתי רוצה?
? אולי קשה לי להיות גלוי/ה, והחשיפה שהכרחית לאינטימיות בזוגיות, מאיימת עלי ומפחידה אותי ולכם אני סגור/ה ואפילו לא מעז/ה לנסות? או בורח/ת בכל פעם שיש סיטואציה אינטימית?
? לפעמים, אני מרגיש/ה שאני נעול/ה בתוך מעגל קסמים של חיפוש אחר האחד/האחת, תקווה שעולה בכל פעם מחדש שהפעם זה יעבוד וייאוש ואכזבה בכל פעם שזה לא מסתדר? יכול להיות שיש תחושה שאותם דברים, התנהגויות ודפוסים, חוזרים על עצמם שוב ושוב כשאני מנסה לנבות קשר והורסים לי את הסיכויים לאהבה?
? ייתכן שעמוק בתוכי יושבת אמונה שזוגיות באמת מאושרת קורית רק באגדות ובסרטים רומנטיים, וכולם הזוגות בסיסי מאמללים אחד את השנייה, אז... אני מתחיל/ה לאבד תקווה שהדבר הזה שנקרא "אהבה" באמת קיים...
? ייתכן שעמוק מתוכי יושבת אמונה שאני לא באמת ראוי/ה לאהבה, שאינני טוב/ה מספיק, יפה מספיק כדי שדברים כל כך טובים יקרו לי...?
? האם אחד מההתנהגויות, נטיות ודפוסים נוטים לחזור על עצמם שוב ושוב בכל פעם שאני נכנס/ת לקשר:
1) אני תמיד זה שיוזם/ת וזה שמעוניין/ת יותר בהתקדמות של היחסים?
2) אני נמשך/ת בעיקר למי שאינו מעוניין בי?
3) אני נוטה להמשך למי שאינו באמת פנוי לקשר זוגי?
4) אני תמיד אחראי/ת על הסיום של
מערכות יחסים?
5) אני תמיד זה או זאת שננטש/ת בסוף?
6) אני נותן את כל כולי והצד השני מאבד עניין בי במהרה?
7) אני מאוד רוצה קשר אך בכל פעם שהקשר הופך לרציני ומחוייב יש לי נטייה לברוח?
8) אני נוטה לרצות את הצד השני ובכך לא משאיר/ה מקום לעצמי?
במידה ומצאת את עצמך בין השורות ואת/ה מרגיש/ה שהגיע הזמן הנכון ליצירת שינוי בחייך שיוביל אותך לזוגיות מאושרת, חשוב להבין שדפוסי יחסים השתרשו בנו לאורך זמן ואינם משתנים מעצמם ועלי לקחת אחריות ובכנות להתבונן ולהיות מוכן/ה לעבור תהליך של צמיחה, גדילה והתבגרות.
או במילים, להעיז לפעול וליצור שינוי בחיי.
אני מאוד מאמינה ביכולתו של האדם ליצור שינוי בחוויה שלו, ברגשותיו וכתוצאה מכך, בהתנהגותו, בבחירות שלו בחייו, באופן שהוא מנהל יחסים ובסוג האנשים איתם הוא בוחר לקשור את חייו.
אך לרוב, קשה לנו לראות על עצמנו את הדפוסים והנטיות שלנו, הרבה יותר קל לנו לראות זאת באחרים, ולכן, קשה לעשות תהליך נכון של שינוי לבד, וכאן נזדקק לעזרה. אני לא אוהבת את המילה טיפול, אני מעדיפה להשתמש במילה "ליווי אישי".
אני מאוד אוהבת את מה שאני עושה ואין סיפוק גדול יותר מלראות את השינוי הרצוי קורה באדם. לראות כיצד אחד מתגבר על הפחד, השנייה על הביישנות, או שפתאום נפתח מרחב לקבלה עצמית שמאפשרת חשיפה כנה ואינטימיות עם אדם אחר... ועוד אין ספור שינויים שאני חווה יחד עם האנשים המקסימים שאני מלווה.
מניסיוני, אני גם מאוד מאמינה בתהליכים קבוצתיים, מאחר ולקבוצה יש כוחות אדירים והדהוד שמזרז את התהליך של שינוי.
עצתי היא לך, שבמידה ואת/ה בוחר להיעזר באחרים, לפני שאתה מאמץ/ת את עצותיהם או מתמסר/ת לתהליך או שיטת עבודה, בדוק/י היטב כי את/ה עומד מול אנשי מקצוע שמוסמכים לליווי/ייעוץ/טיפול/אימון מהסוג שלו את/ה זקוק/ה וכי יש לאותו אדם מספיק ניסיון וידע על הנפש האנושית, המורכבת והעדינה.